4 בנובמבר 1995

הַזְּמַן חָלַף,

קִלֵּף אֶת שְׁכָבוֹת הַנִּימוּס.

הַזְּמַן שָׁלַף,

חָשַׂף גַּרְעִינִים שֶׁל זֶהוּת.

וַאֲנַחְנוּ כְּעַם,

חָשַׁבְנוּ שֶׁלָּמַדְנוּ.

חָשַׁבְנוּ שֶׁלָּמַדְנוּ,

וְלֹא לָמַדְנוּ כְּלוּם.

הַזְּמַן תָּמַךְ,

סִמֵּן אֶתְגָּרִים חֲדָשִׁים.

הַזְּמַן הָלַךְ,

חָפַר עָמֹק בּוֹרוֹת מוּכָּרִים.

וַאֲנַחְנוּ כְּעַם,

חָשַׁבְנוּ שֶׁלָּמַדְנוּ.

חָשַׁבְנוּ שֶׁלָּמַדְנוּ,

וְלֹא לָמַדְנוּ כְּלוּם.

הַזְּמַן עָשָׂה אֶת שֶׁלּוֹ.

וַאֲנַחְנוּ כְּעַם,

עֲדַיִן, לֹא לָמַדְנוּ כְּלוּם.