אין הגיון בנגד הזרם אין הגיון בלחץ חברתי פעם אכלתי את כל הרעל פעם הייתי הרבה יותר תלותי רציתי לספר לך אבל נגמר הזמן במשחק שלנו את כל הזמן...

בגללו אני חוסך בלומר שלום בכלל לא מתאמץ לא מרים מהרצפה לכלוך אבל לא מפסיק להתרוצץ בגללו אני לא מראה חיבה לא מציע שום עזרה פותח מלחמות...

חריצים ישנים נשכחו זה מכבר הם נשארו בעבר היום התמלאו שריטות חדשות שהרטיבו את כל הרגשות אבל הבור הוא עמוק העצב מצטבר הלב כבר שוקע עובר מהר...

יש מסביבי מלא אנשים אני לא מבחין בין כל הראשים אני לא רואה את הפנים של אמא. לפני דקה הלכתי איתה ופתאום היא לא הייתה אני לא מצליח לראות...

מחר עננים יתפזרו בשבילי מחר השמש אותי תחמם אולי הסרט שמשדר למיטה יצליח אותי לרומם מחר המחשבות יתרוצצו פחות השלווה תחזור מחר אחייך ללא...

אני צועד ברחובות לא שלי מרגיש חזק דקירות מבטים הייתי חייב ורק בגללי העיניים בולעות את כל הפרטים אני לא שייך לשום מקום היכן שגדלתי ממש לא...

החלטנו להתארס בשיא הלחימה ואת לא נגעו בך בכלל סערות אני ראיתי בך בת זוג מקסימה בנינו ביחד ארבע קירות וּפִתְאוֹם עָלְתָה בִּי שְׁאֵלָה...

נהר הזמן זורם הם מחזיקים שניהם יודעים את החולשות היטב המחשבות חוסמות את המילים היא מבקשת, הוא מתקשה לתת בכל מסך יש סיפורים על ריגושים...

היא נולדה טהורה ועכשיו היא מכונה של כסף הכבוד דחק את החסד מתוך בית הכנסת קידשתם קברים וקירות של אבן וכבר לא חביב האדם שנברא בצלם בסוף...

אתה אמיץ לצעוק את כל מה שיושב עמוק לא נרתע לענות. אתה יורה כאב ולא מרגיש את זה קרב לא מרגיש את הקְנָאוֹת רק לראות אותך נכשל רק לראות אותך...

בְּכָל הָרַעַשׁ שֶׁכָּאן אֲנִי נִמְתָּח בֵּין קְטָבִים שֶׁלֹּא נוֹתְנִים מַרְגּוֹעַ וּבָרוּר לִי מִזְּמַן הֵיכָן מְקוֹמִי בַּמִּשְׂחָק...

אתה מודד את עצמך בסרגל של אחרים כמו נרקומן אתה נושם את כל מה שהם אומרים אתה סוחב על עצמך משקלים מן העבר כל הזמן להוט למצוא רמזים של אהבה...

לֹא מִשְׁתַּלֵּט מִזְּמַן מָכוּר לָרְמָזִים, גַּם שְׁאֵרִיּוֹת בְּפַחֵי הַזֶּבֶל. אֲנִי עוֹמֵד כְּמוֹ אֲבָנִים יָפוֹת שֶׁבַּמִּרְפֶּסֶת,...

לֹא בִּקַּשְׁתִּי דְּבָרִים גְּדוֹלִים בַּחֲלוֹם - לֹא אַחְדוּת מְזוּיֶּפֶת, לֹא גְּאוּלָּה וּמָשִׁיחַ, אֲפִילּוּ לֹא הֵסְכֶּמֵי שָׁלוֹם....

אִמָּא כָּעֲסָה כְּשֶׁחָזַרְתִּי רָטוּב. זֶה הַגֶּשֶׁם הִרְטִיב, בֶּאֱמֶת. רַק רָצִיתִי לְשַׂחֵק עִם תוֹמֶר בַּחוּץ, זֶה הַגֶּשֶׁם...