אשמה

סוֹחֵב אֲשְׁמוֹת בְּשַׂק קָשׁוּר לָרֶגֶל

מִיּוֹם לַיּוֹם,

גּוֹרֵר וְצוֹבֵר -

לָמָּה דָּחִיתִי,

אֵיךְ לֹא צִלְצַלְתִּי,

מַדּוּעַ לֹא עָצַרְתִּי דְּחָפִים

לָמָּה לֹא רַצְתִּי,

אֵיךְ הִתְעַצַּלְתִּי,

מַדּוּעַ בִּגְלָלִי

חֲלוֹמוֹת לֹא עָפִים

יוֹדֵעַ מָה נָכוֹן וְעוֹשֶׂה הַהֵפֶךְ

מַבְטִיחַ לְעַצְמִי וְנוֹפֵל בַּדֶּרֶךְ

אֲנִי מַחְלִיט

וַאֲנִי גַּם פּוֹעֵל,

אַחֶרֶת

כְּלֵי הָעֲבוֹדָה קַיָּמִים בָּרֹאשׁ

רַק לְהַתְאִים

וְלִזְכֹּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ -

זְמַן לְתַכְנֵן

עִקָּר וְטָפֵל

לְסַמֵּן מַטָּרוֹת פְּשׁוּטוֹת.

כָּל הַזְּמַן לְשַׁדֵּר,

לְהַמְשִׁיךְ כְּשֶׁקָּשֶׁה,

הֶשֵּׂגִים מַתְחִילִים

מֵאִסּוּף שֶׁל פְּרוּטוֹת.