זעקה

תַּחֲנַת הַמּוֹצָא שֶׁלָּהּ

אֵינָהּ שְׁכוּנַת מְצוּקָה

וְגַם לֹא עֲיָרַת קִפּוּחַ.

וְאַחֲרֵי כָּל הַתַּחֲנוֹת שֶׁהִיא עָבְרָה,

הָיְתָה יְכוֹלָה לָשֶׁבֶת לָנוּחַ.

אֲבָל הַצְּלִילִים מִסָּבִיב,

אֵלֶּה עִם הַסֻּלָּמוֹת הֲכִי לֹא נְכוֹנִים.

וּבְמִקְצָב פָּשׁוּט מְזַעְזֵעַ.

וְעִם כֹּל הַזִּיּוּף,

וְעִם כֹּל הָרַעַשׁ,

הִיא כְּבָר לֹא יְכוֹלָה לְהִסְתַּפֵּק רַק בְּגַעְגּוּעַ