אצלך בידיים

כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ לִישֹׁן,

מָה נִשְׁאַר לוֹ?

אָבָק שֶׁל יוֹם

גַּרְגִּיר חֲלוֹם

וְשַׂק כָּבֵד, לוֹחֵץ עַל הַכְּתֵפָיִם.

יְחָסִים לֹא פְּתוּרִים

עִם הַגּוֹרָל וְהַהוֹרִים

וְלֵב מִתְכַּוֵּץ וּמִתְרַחֵב כָּל שָׁעָתָּיִים.

מִסְתּוֹבֵב עַל הַצַּד

וְחוֹלֵם עַל

פִּנָּה לָשֶׁבֶת,

סְבִיבָה עוֹטֶפֶת

וּבַסּוֹף הוּא תָּמִיד נִשְׁאַר לְבַד.

חִבּוּר מְאַפְשֵׁר,

חִבּוּר דֵּי מַקְשֶׁה

עָדִיף לַחֲלֹק וָלֹא לִהְיוֹת מְיֻחָד.

תַּעֲשֶׂה.

זֶה קָשֶׁה,

זֶה בָּרֹאשׁ,

זֶה אֶצְלְךָ בַּיָּדַיִם.

אִם תְּהַסֵּס

עוֹד תִּפֹּל

עַל אֲחֵרִים

וְעַל הַשָּׁמַיִם.