בין השמשות

בְּלִי הַזִּכְרוֹנוֹת אֲנִי לֹא אֲנִי.

וְכָל שָׁנָה הֵם חוֹזְרִים אֵלַי

הָרֵיחוֹת הָרִאשׁוֹנִים.

שֶׁל הַבַּיִת, שֶׁל הַתְּקוּפָה,

כְּמוֹ בִּשְׂדֵה הַתְּעוּפָה.

כְּנִיסוֹת וִיצִיאוֹת,

דְּבָרִים שָׁרַק אֲנִי יָכֹל לַחְשֹׁב,

דְּבָרִים שָׁרַק אֲנִי יָכֹל לִרְאוֹת.

הַמַּאֲמָץ הַמֻּגְבָּר בָּאֲוִירָה הָאִטִּית,

הַקּוֹלוֹת שׁוֹפָר,

הַדְּמָמָה פְּרָטִית.

פָּרֹכֶת נִפְתַּחַת, פָּרֹכֶת נִסְגֶּרֶת.

וּמַנְגִּינוֹת,

הַמַּנְגִּינוֹת הָאֵלֶּה -

שֶׁמַּגְבִּיהוֹת, שֶׁמְּעִיפוֹת

שֶׁמְּחַדְּשׁוֹת לִי שֶׁשּׁוּב חָזַרְתִּי לְבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת.

וּבְכָל שָׁנָה הַזִּכָּרוֹן חַי מֵחָדָשׁ.

מִן מִפְגָּשׁ מְקֻדָּשׁ כָּזֶה -

יַלְדוּת וְזֶהוּת.

הַיּוֹם הָעוֹבֵר

הַמֵּבִיא אַחֲרָיו אֶת הַגֵּאוּת.