בלי בלבול ומבוכה

הִיא הִזִּיקָה לִי הָמוֹן

אַךְ בִּלְעָדֶיהָ אֲנִי מֵת

אוֹ סְתָם זִיּוּף אֶחָד, בְּלִי כֶּתֶם שֶׁל אֱמֶת.

וְהָלַכְתִּי לַסְּפָרִים לִמְצֹא קְצָת נֶחָמָה

הָפַכְתִּי מְחֻדָּד מוּכָן לְמִלְחָמָה

תְּחוּשַׁת הַבְּדִידוּת רַק לָרֶגַע נֶעֶלְמָה.

הַדַּפִּים הַחֲכָמִים לֹא מְדַבְּרִים לְכָל אֶחָד

נִהְיֵיתִי מִתְנַשֵּׂא בִּכְלָל לֹא מְיֻחָד

בְּכָל בִּקֹּרֶת

נִזְכַּרְתִּי בַּיֹּפִי שֶׁל פָּנַיִךְ

כְּדֵי לִבְנוֹת מֵחָדָשׁ אֶת עַצְמִי

הִפְנִית מַבָּט

שָׁלַחְתְּ לִי יָד

וְהֵרַמְתְּ אוֹתִי

לֹא נוֹתַרְתִּי עִם בִּלְבּוּל וּמְבוּכָה

עַד שֶׁנֶּעֱמַדְתִּי לְבַד לְלֹא תְּמִיכָה

אֲנִי יָצָאתִי לְטַיֵּל

לְקַו הַסּוֹף שֶׁל הַשְּׁכוּנָה

רָאִיתִי שָׁם שָׂדוֹת, פְּרִיחוֹת שֶׁל הֲבָנָה.

וְצָעַדְתִּי בֵּין תְּלָמִּים שֶׁל נִסּוּי וּטְעִיַה

פָּנִיתִי לְכִוּוּן הַדֶּרֶךְ הַשְּׁפוּיָה

הֲלִיכָה בַּשּׁוּלַיִם מַרְחִיבָה אֶת הָרְאָיָה.

הָיִינוּ מִתְאַמְּנִים בְּמִשְׂחָקִים שֶׁל מַחְשָׁבוֹת

הָרוּחַ הַטּוֹבָה שֶׁלָּךְ פּוֹתַחַת לְבָבוֹת

בְּכָל בִּקֹּרֶת

נִזְכַּרְתִּי בַּיֹּפִי שֶׁל פָּנַיִךְ

כְּדֵי לִבְנוֹת מֵחָדָשׁ אֶת עַצְמִי

הִפְנִית מַבָּט

שָׁלַחְתְּ לִי יָד

וְהֵרַמְתְּ אוֹתִי

לֹא נוֹתַרְתִּי עִם בִּלְבּוּל וּמְבוּכָה

עַד שֶׁנֶּעֱמַדְתִּי לְבַד לְלֹא תְּמִיכָה

וְאַתְּ לִמַּדְתְּ אוֹתִי כָּל פַּעַם

לֹא לַחְשֹׁב עַל הַצְלָחָה

לִהְיוֹת תָּמִיד בָּטוּחַ

בְּלִי בִּלְבּוּל בְּלִי מְבוּכָה