המרפסת כמשל

הֵם קָנוּ דִּירָה

עִם מִרְפֶּסֶת שִׁימְּשִׁית.

הוֹסִיפוּ גַּג מֵעֵץ,

עַכְשָׁו הִיא מוּצֶלֶת,

עַכְשָׁו הִיא שִׁמּוּשִׁית.

כְּשֶׁהֵם יוֹשְׁבִים בָּהּ,

הִיא תָּמִיד אַחֶרֶת.

הַכִּסְּאוֹת מַחֲלִיפִים מִיקּוּם,

הַמּוֹשָׁבִים מַחֲלִיפִים מִסְגֶּרֶת.

מַפַּת הָעֲנָנִים בַּשָּׁמַיִם -

כִּפְנֵי הַיּוֹצְאִים וְהַשָּׁבִים.

זְמַן לְשָׂדוֹת מוֹרִיקִים,

זְמַן לְשָׂדוֹת מַצְהִיבִים.

וְהֵם בַּמִּרְפֶּסֶת הַשִּׁמּוּשִׁית,

מָצְאוּ לָהֶם נוֹף,

מָצְאוּ לָהֶם חוֹף,

מָצְאוּ לָהֶם פִּנָּה חָפְשִׁית.

שְׁרִיקַת הָרַכֶּבֶת הַנּוֹסַעַת

בְּמַקְבִּיל לַכְּבִישׁ הַמָּהִיר,

מַזְכִּירָה לָהֶם תְּקוּפָה,

שֶׁהַכֹּל בָּהּ,

הָיָה עוֹד צָעִיר.