העולם כמנהגו נוהג

מָה אִכְפַּת לִפְרִיחַת הָאָבִיב

מִכָּל מָה שֶׁקּוֹרֶה לָאֲנָשִׁים מִסָּבִיב

וּמָה אִכְפַּת לַסִיסִים שֶׁהִגִּיעוּ לְקַנֵּן

אֲנַחְנוּ הַתְּקוּעִים,

הֵם בְּסַךְ הַכֹּל רָצוּ לְהִתְרַעֲנֵן

מָה אִכְפַּת לַנָּגִיף הַמְּסֻכָּן

מִכָּל הַהֵרְגֵלִים שֶׁל הָאֲנָשִׁים כָּאן

וּמָה אִכְפַּת לָרוּחַ שֶׁהֵבִיאָה מַגֵּפָה

שֶׁהָאֲחָיוֹת קוֹרְסוֹת,

וְהָרוֹפְאִים כְּבָר עֲמוּסִים לָעֲיֵפָה

אִם אֱלֹהִים לוֹעֵג אוֹ דּוֹאֵג אֵת זֶה לֹא נֵדַע.

אוֹמְרִים שֶׁהָעוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג,

לָךְ זֶה אוּלַי חִדּוּשׁ, בִּשְׁבִילִי זֶה קְנֵה מִדָּה

תְּחוּשׁוֹת בִּטָּחוֹן עוֹלוֹת בְּיֹקֶר

הַמְּצִיאוּת אֲפִלּוּ אֵת לֵיל הַסֵּדֶר מְשַׁנָּה.

תִּרְאִי אֵיךְ הַלַּיְלָה הוֹפֵךְ לְבֹקֶר,

אֲנַחְנוּ בְּיַחַד

וְעוֹד נַצִּיל אֶת הָעוֹנָה.