הרומן של עם תל אביב

חָזַרְתִּי מִניוּ יוֹרְק יָשָׁר לְתֵל אָבִיב

עָרֵי מִקְלָט לַלַּחַץ מִסָּבִיב.

בְּלִי הָרָמוֹת גַּבָּה, בְּלִי קִירוֹת,

זֶה מָה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה, נְטוּל חֲקִירוֹת.

תָּמִיד אַרְגִּישׁ בָּהּ צָעִיר,

וְאֶת הַשֶּׁקֶט מָצָאתִי בְּמֶרְכָּז הָעִיר.

חַם וְלַח -

אֲבָל חָפְשִׁי,

עִם מְאַוְרְרִים.

תָּפַסְתִּי מֶרְחָק מִמָּה שֶׁצִּפּוּ בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים

שָׂחִיתִי, בְּיָם אֶפְשָׁרֻיּוֹת

עִשַּׁנְתִּי, חֲפִיסוֹת חֲפִיסוֹת

וַאֲנִי,

רַק רָצִיתִי לְנָסוֹת

מוּזִיקָה מִתְחָרָה עִם עָצְמַת הַחַיִּים

גִּיטָרוֹת, בַּס וְתֻפִּים.

וְהָיְתָה הַחֲנוּת הַזֹּאת בִּרְחוֹב שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ,

עִם הַתַּקְלִיטִים וְהַקַּלָּטוֹת,

שֶׁסִּפְּקוּ לִי אֵת כָּל הַצֹּרֶךְ

בַּזְּמַנִּים שֶׁרָצִיתִי לָזוּז כְּשֶׁהַבְּדִידוּת הִתְחַלְּקָה לִפְרוּטוֹת.

אוֹפְנוֹת מִתְחַלְּפוֹת -

וַאֲנִי חָפְשִׁי,

עִם עֶקְרוֹנוֹת.

לֹא נוֹסֵעַ שֶׁבַּטָּעוּת נִמְצָא בָּאֶחָד הַקְּרוֹנוֹת

ֵאָז אֲנִי חַי הֵיכָן שׁסוֹאֵן.

בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ שֶׁאֲנִי עוֹבֵר בָּהּ אֲנִי נִצְבָּט

וְהִיא מְחַיֶּכֶת אֵלַי

מַזְכִּירָה שֶׁהִיא כָּאן וְתָמִיד

אוּכַל לְהַרְגִּישׁ כְּמוֹ אָז,

בָּרוֹמָן שֶׁלִּי עִם תֵּל אָבִיב