חריקת בלמים

הָאָבִיב סֵרֵב, בְּרָקִים וּרְעָמִים.

אֲנָשִׁים הִסְתַּגְּרוּ,

גְּבוּלוֹת נִסְגְּרוּ,

הָעוֹלָם נֶעֱצָר בַּחֲרִיקַת בְּלָמִים.

פִּתְאוֹם הַקֶּצֶב קִבֵּל פְּרוֹפּוֹרְצְיָה.

לֹא הַכֹּל חִיּוּנִי,

לֹא הַכֹּל זֶה אֲנִי,

זְמַן לְהַקְשִׁיב, לִהְיוֹת חַיְכָנִי.

וְאֶפְשָׁר לַחְשֹׁב,

זֶה כָּאן קָרוֹב

זוֹ הַהִזְדַּמְּנוּת שֶׁל כֻּלָּנוּ.

לִפְקֹחַ עֵינַיִם, לֹא לִבְעֹט בָּרַגְלַיִם,

פָּשׁוּט לְחַבֵּק אֶת הַמְּצִיאוּת חָזָק בִּשְׁתֵּי הַיָּדַיִם.

הַגֶּשֶׁם יָרַד, בְּרָקִים וּרְעָמִים.

הָעוֹלָם נֶעֱצָר בַּחֲרִיקַת בְּלָמִים.

כְּשֶׁרַע וְרָטֹב, מְחַפְּשִׂים אֶת הַטּוֹב,

אֲנָשִׁים עוֹד יְחַזְּרוּ לְמָלֵא אֶת הָרְחוֹב.