ט' באב במחשבה שניה

עַל תְּמוּנַת הַמַּצָּב הָחוּרְבַּנִית,

שֶׁצִּלַּמְתִּי אֶמֶשׁ,

הֶעֱדִיפוּ רַבִּים לֹא לְהָגִיב.

וְזֶה מוּבָן,

טֶבַע אֱנוֹשִׁי.

קָשֶׁה לְשַׁנּוֹת,

עָדִיף לְהַמְשִׁיךְ.

אָז הֶחְלַטְתִּי לְהַחֲלִיף גִּישָׁה.

אוּלַי בִּרְאִיָּה אוֹפְּטִימִית,

אֶמְצָא לִי דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה.

בְּפָנִים מְאִירוֹת

הֵסַרְתִּי גְּדֵרוֹת.

בִּזְהִירוּת שֶׁל קְטַנִּים,

נָתַתִּי בְּעָבָר רַק סִימָנִים.

לֹא אֲפַשְׁפֵּשׁ יוֹתֵר בֶּעָתִיד,

הֲרֵי תָּמִיד יֵשׁ תִּקְוָה שֶׁהַפֶּצַע,

מֵעַצְמוֹ,

יֵרָפֵא וְיַגְלִיד.