להתרגש
- משה צחור

- 6 בינו׳ 2021
- זמן קריאה 1 דקות
ַחֲרֵי שֶׁכֻּלָּם הָלְכוּ
הִתְפַּשֵּׁט לוֹ הַשֶּׁקֶט.
הָאוֹרוֹת בָּאוּלָם כְּבַר חָשְׁכוּ,
וַאֲנִי,
אֵינִי מְסֻגָּל עֲדַיִן לָשֶׁבֶת.
בַּמַּאֲמָץ הַמִּתְמַשֵּׁךְ לִשְׁלֹט בַּפְּרָטִים,
לַעֲסֹק בָּאִרְגּוּן וּלְחַדֵּשׁ,
לֹא נִסְפָּג בַּפָּנִים הַנִּגּוּן
וְלֹא הִסְפַּקְתִּי,
לֹא הִסְפַּקְתִּי בִּכְלָל לְהִתְרַגֵּשׁ
הַכֹּל הָיָה בִּשְׁלִיטָה,
דָּפַק בְּדִיּוּק שֶׁל שָׁעוֹן.
וּבֵין עֶמְדוֹת שֶׁל שִׁדּוּר וּקְלִיטָה,
יִשָּׁאֲרוּ רַק תְּמוּנוֹת טוֹבוֹת,
יִשָּׁאֵר לוֹ זִּכָּרוֹן.
לִפְעָמִים בְּסוֹף הַיּוֹם,
מַגִּיעַ הדַּחַף הַזֶּה לְהִתְרַפֵּק
וְאָז, בְּלִי לִדְפֹק חֶשְׁבּוֹן,
אֲנִי מַרְשֶׁה לְעַצְמִי
קְצָת,
לְשַׁחְרֵר.
לְהִתְפָּרֵק.
תגובות