top of page

עוגן אמיתי

החלטנו להתארס בשיא הלחימה

ואת לא נגעו בך בכלל סערות

אני ראיתי בך בת זוג מקסימה

בנינו ביחד ארבע קירות

וּפִתְאוֹם עָלְתָה בִּי שְׁאֵלָה

שֶׁאַף פַּעַם לֹא שָׁאַלְתִּי

תַּגִּידִי, מָה מָצָאת בַּהַתְחָלָה

תַּגִּידִי, מָה מָצָאת בִּי

בשנים שלא סיפרתי

החבאתי הכל בפנים

בסך הכל חשבתי

שקירות של שתיקה מגינים

ואת תמיד היית

עוגן אמיתי

אפילו שלא חווית

נשארת תמיד איתי

אַתְּ כְּמוֹ מַלְאָךְ יושב אֶצְלִי בָּרֹאשׁ

מְּנַסּה לְהַרְכִּיב חֲלוֹם מְשֻׁתָּף.

אֲבָל אֲנִי בּוֹרֵחַ, יודע לדרוש.

אַף אַחַת לֹא תַּעֲשֶׂה לי מֵחְטַף.

וּפִתְאוֹם עָלְתָה בִּי שְׁאֵלָה

שֶׁאַף פַּעַם לֹא שָׁאַלְתִּי

תַּגִּידִי, מָה מָצָאת בַּהַתְחָלָה

תַּגִּידִי, מָה מָצָאת בִּי

אַתְּ הַבָּסִיס, אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא דָּרַכְתְּ בַּשֶּׁטַח.

אַתְּ הַמַּעֲגָן, הסּוֹפֵג אֶת כֹּל הַסְּעָרוֹת.

יום אחד אראה לך אֶת כֹּל מָה שסחבתי

אֵת כל ציורי האהבה שלנו

שתְּלוּיִים עַל הַקִּירוֹת.

פוסטים קשורים

הצג הכול
נגד הזרם

אין הגיון בנגד הזרם אין הגיון בלחץ חברתי פעם אכלתי את כל הרעל פעם הייתי הרבה יותר תלותי רציתי לספר לך אבל נגמר הזמן במשחק שלנו את כל הזמן...

 
 
 
בגלל הכבוד

בגללו אני חוסך בלומר שלום בכלל לא מתאמץ לא מרים מהרצפה לכלוך אבל לא מפסיק להתרוצץ בגללו אני לא מראה חיבה לא מציע שום עזרה פותח מלחמות...

 
 
 
חריצים

חריצים ישנים נשכחו זה מכבר הם נשארו בעבר היום התמלאו שריטות חדשות שהרטיבו את כל הרגשות אבל הבור הוא עמוק העצב מצטבר הלב כבר שוקע עובר מהר...

 
 
 

Comments


כל הזכויות על כלל היצירות המפורסמות באתר שמורות למשה צחור

ניתן לבצע שימוש ביצירות בהסכמה מראש 

  • Facebook
  • YouTube
  • Instagram
bottom of page