קירות נופלים (אגם הברבורים)

היא,

ושני ספלי קפה,

מהבילים,

הפה יבש מאוד.

היא עם חיוך,

פותחת את הנייר,

המקופל,

כמו הלב שלו.

קירות נופלים וְכָבָה האור

מדפים ריקים

אין דמעות שלו.

קירות נופלים, צועקים לקבור

לא רוֹצָה לסגור

את כל החלל

שיש.

(היא),

הרגישה בטוחה,

האיש שלה

החזיק את החלום.

(היא) לא מבינה

מתי הכל קרס

אם רק אתמול

צחקו הם בסלון

קירות נופלים וְכָבָה האור

מדפים ריקים

אין דמעות שלו.

קירות נופלים, צועקים לקבור

את כל החלל

המתפשט.

לא נעלם

דווקא נשאר

ומרסק את מה שנשאר

עוד ממנה.

מה שנשאר עוד ממנה.

שני

ספלי הקפה

עכשיו

קרים

כמו הלב שלו.