רואים כבר את הנוף
- משה צחור

- 27 בדצמ׳ 2020
- זמן קריאה 1 דקות
יַבָּשָׁה בָּאֹפֶק, אַחֲרֵי הַרְבֵּה תְּלָאוֹת
עָנָן כָּבֵד וְחֹשֶׁךְ, בִּשֵּׂר פְּחָדִים וְחָשַׁשׁוֹת
וּכְשֶׁהִיא הוֹפִיעָה נֶעֱצַר הַמַּנְגָּנוֹן
חִישׁ יָרַד הָעוֹגֵן, לֹא הָיָה זֶה סתַם חֲלוֹם
הֵגִיחָה בְּלִי סִימָן, כְּמוֹ מַשָּׁב חָזָק שֶׁל רוּחַ
הִיא לֹא תָּזוּז מִכָּאן, יֵשׁ אוֹמְרִים זֶה מְסֻכָּן
מִתְפַּשֶּׁטֶת מוּל כֻּלָּם,
אַתְּ לְאַט נִשְׂרֶפֶת בָּךְ וְלֹא כְּדֵי לַעֲצֹר,
חָזָק נִלְחֶמֶת עִם הַתוֹךְ, רוֹצָה לַחֲתֹר
מִטְעָן חוֹרֵג יָצָא הַחוּצָה שׁוּב תְּחוּשָׁה שֶׁל הֲקָלָה
גּוּפֵךְ הוּא הַמַּלְכֹּדֶת, כּוֹאֶבֶת, יְכוֹלָה
אֲנִי אִתָּךְ בְּיַחַד, נִצְמַד וּמְלַוֶּה
כּשֶׁלַחוֹף נַגִּיעַ, נִשָּׁאֵר שָׁם ונִבְנֶה
רוֹאִים כְּבָר אֶת הַנּוֹף, שֶׁמִּתְבַּהֵר וּכְבָר נֶחְשַׂף
בְּמוּנָחִים שֶׁל סוֹף, אֲנִי וְאַתְּ פֹּה מֵחָדָשׁ
מִתְפַּשֶּׁטֶת מוּל כֻּלָּם,
אַתְּ לְאַט נִשְׂרֶפֶת בָּךְ וְלֹא כְּדֵי לַעֲצֹר,
חָזָק נִלְחֶמֶת עִם הַתוֹךְ, רוֹצָה לַחֲתֹר
תגובות