שיח קיפוח

מַגִּיעַ לִי כִּי אוֹתָנוּ דָּפְקוּ

עַכְשָׁו אַרְאֶה לְמִי שֶׁצָּחֲקוּ

זֶה מְאוֹד מְדַבֵּק וְכֹל כָּךְ שָׁטוּחַ

זֶה מָה שֶׁקּוֹרֶה בְּשִׂיחַ קִפּוּחַ

הַיּוֹם כְּבַר לֹא שׁוֹמְרִים בִּפְנִים

בַּקְּרָבוֹת בַּחוּץ מְטִילִים רִמּוֹנִים

מִתְחָפְּרִים בָּעֶמְדָּה בְּכָל וִיכּוּחַ

זֶה מָה שֶׁקּוֹרֶה בְּשִׂיחַ קִפּוּחַ

לְכֻלָּם יֵשׁ זְכוּת לַחְשֹׁב אַחֶרֶת

הַבּוּשָׁה כְּבָר נִרְאֵית מְאוֹד מְמַהֶרֶת

מִלִּים חוֹזְרוֹת הִצְלִיחוּ לִרְצֹחַ

זֶה מָה שֶׁקּוֹרֶה בְּשִׂיחַ קִפּוּחַ

הֶעָבָר מוֹשֵׁךְ אֶת הֶעָתִיד אָחוֹרָה

הַרְבֵּה דִּבּוּרִים וְהַרְבֵּה רַק לִכְאוֹרָה

סִכּוּי נָמוּךְ מִכָּל זֶה לִצְמֹחַ

זֶה מָה שֶׁקּוֹרֶה בְּשִׂיחַ קִפּוּחַ

וְאִם קֹדֶם נַתְחִיל בְּקָטַן,

בַּפָּשׁוּט.

וְאִם נַעֲצֹר לְרֶגַע,

לְהַחְלִיט מָה חָשׁוּב.

נְגַלֶּה פִּתְאוֹם שֶׁיֵּשׁ זְמַן לָנוּחַ,

אַחֲרֵי שֶׁנִּגָמֶל כֻּלָּנוּ מִשִּׂיחַ קִפּוּחַ.