לֹא מִשְׁתַּלֵּט מִזְּמַן מָכוּר לָרְמָזִים, גַּם שְׁאֵרִיּוֹת בְּפַחֵי הַזֶּבֶל. אֲנִי עוֹמֵד כְּמוֹ אֲבָנִים יָפוֹת שֶׁבַּמִּרְפֶּסֶת,...

הַדִּין וְהַחֶשְׁבּוֹן. הִזְדַּמְּנוּת שְׁנָתִית לְהִתְכַּנְּסוּת עָצְמִית. לְהָאֵט בְּגוּף רִאשׁוֹן. מַתָּנָה לְיוֹם אֶחָד, בְּלִי...

לְכָל אֶחָד יֵשׁ אֶת הַדָּבָר הַקָּטָן הַזֶּה שֶׁכְּלַפָּיו הוּא לֹא יָכֹול לְהִישָּׁאֵר אָדִישׁ. שֶׁגּוֹרֵם לַלֵּב, כָּל פַּעַם...

אני סולח לכל אלה שדיברו מאחורי הגב. אני סולח לכל אלה שהתייחסו רק כבדרך אגב. אני סולח לכל אלה שהתלוננו ולא קמו לעשות. אני סולח לכל אלה...

הִיא הִזִּיקָה לִי הָמוֹן אַךְ בִּלְעָדֶיהָ אֲנִי מֵת אוֹ סְתָם זִיּוּף אֶחָד, בְּלִי כֶּתֶם שֶׁל אֱמֶת. וְהָלַכְתִּי לַסְּפָרִים לִמְצֹא...

אתה אמיץ לצעוק את כל מה שיושב עמוק לא נרתע לענות. אתה יורה כאב ולא מרגיש את זה קרב לא מרגיש את הקְנָאוֹת רק לראות אותך נכשל רק לראות אותך...

במיטת חוליי הרגשתי את הגוף עובר מתנור למקפיא ונהיה משועבד. במיטת חוליי למדתי להבחין בין הטוב הפשוט, הבריא לכל הרעל המכובד. במיטת חוליי...

חַדְרֵי הַהַלְבָּשָׁה דּוֹמִים בְּכָל מָקוֹם רַבִּים שִׁינּוּ גִּישָׁה, הֵם מְשַׁלְּמִים עַל קֹור. אָדָם יָשֵׁן לֹא יָכֹול לְהָעִיר אָדָם...

הַיּוֹם תַּחְזְרִי אֲהוּבָה מִמְּקוֹמוֹת רְחוֹקִים אֶל הַמַּדְרֵגוֹת הַמּוּכָּרוֹת. הַיּוֹם תְּעַרְבְּבִי נְשִׁימוֹת וְגַעְגּוּעִים עִם...

חַי בְּתוֹךְ שְׁכוּנַת זִלְזוּל בַּטּוֹב צְלִילִים רוֹקְדִים רַק מִבָּחוּץ רוֹצֶה נָקִי כְּמוֹ שֶׁשָּׁם פּוֹחֵד שֶׁעָלַי זֶה יִשְׁתַּלֵּט...

וְעַכְשָׁיו כְּשֶׁאֵינְךָ אֵין לְאָחוֹת בְּתוֹכִי יָדַעְתִּי שֶׁאַתְּ עָבַדְתְּ בִּי לֹא פָּחוֹת לֹא נִסִּיתִי לִגְלֹל אֶת הָאֶבֶן לֹא...

בשנים שהייתי מאחל לי להיות רק עם רחלי היא לא ידעה והתחתנה מוקדם עם מישהו אחר גם מיכלי ברחה לי וטלי לא חיכתה לי לאליאן עשיתי הפתעה חתכתי...

דִּירָה קְטַנָּה מִדַּי לִשְׁנַיִם צִיפִּיּוֹת גְּדוֹלוֹת בָּרֶקַע יְחָסִים שׁוֹנִים נֵחְסֵמוּ לִקְלִיטָה דּוֹפֵק אֶת הַמֹּחַ הָיִית...

אִלּוּ שָׁמַרְתִּי אֶת כֹּל הַדְּבָרִים שֶׁאָמַרְתְּ הָיִיתִי בּוֹרֵחַ לְסוֹף הָעוֹלָם אֲבָל קְצָת מֵהָרַעַל נִשְׁאַר קְצָת מֵהָרַעַל...

בְּכָל הָרַעַשׁ שֶׁכָּאן אֲנִי נִמְתָּח בֵּין קְטָבִים שֶׁלֹּא נוֹתְנִים מַרְגּוֹעַ וּבָרוּר לִי מִזְּמַן הֵיכָן מְקוֹמִי בַּמִּשְׂחָק...

אני קם והולך לישון עם אותה התחושה. הגוף מתייסר, הרבה אצלי חסר, פתאום השלם נהפך קטוע, לא רגוע. וכבר חשבתי ששכחתי, מה זה געגוע.

אֲנִי מֵעִיר אוֹתָךְ בַּבֹּקֶר אַתְּ תָּמִיד פּוֹקַחַת עֵינַיִים עִם חִיּוּךְ עַל הַפָּנִים אֵיךְ אַתְּ מַצְלִיחָה, יַלְדָּתִי...

רַק עַכְשָׁיו הֵבַנְתִּי שֶׁלְּהַצְחִיק אוֹתָךְ זֶה הַדָּבָר הֲכִי חָשׁוּב הָעוֹלָם מָלֵא בִּדְבָרִים נִפְלָאִים שֶׁלֹּא רוֹאִים...

עֲשׂוּ כָּטוֹב בְּעֵינֵיכֶם אֲנָשִׁים מוּכֵּי סָנְוֵורִים צִיַּרְתֶּם אֶת עַצְמְכֶם בְּתוֹךְ תְּמוּנָה שֶׁל צְבָעִים מְשַׁקְּרִים....

לֹא בִּקַּשְׁתִּי דְּבָרִים גְּדוֹלִים בַּחֲלוֹם - לֹא אַחְדוּת מְזוּיֶּפֶת, לֹא גְּאוּלָּה וּמָשִׁיחַ, אֲפִילּוּ לֹא הֵסְכֶּמֵי שָׁלוֹם....

חֵצִי רוֹאִים שָׁחֹור וְחֵצִי רוֹאִים לָבָן חֵצִי שָׁרִים טֶנוֹר וְחֵצִי שָׁרִים סוֹפְּרַן אֶחָד רוֹאֶה זוֹחֵל הַשֵּׁנִי רוֹאֶה פַּרְפַּר...

לְמָה אַתָּה מִתְחַפֵּשׂ הַשָּׁנָה? זוֹ שְׁאֵלָה, בֶּאֱמֶת קְצָת מְשוּנָּה. כִּי רֹוב הַזְּמַן אֲנִי מְפַחֵד וְנִגְרָר, וְאָז מְפַסְפֵס...

הוֹדֵיתִי לָךְ שֶׁאַתְּ פּוֹרֶסֶת מַצָּעִים בְּמִיטָּתִי הוֹדֵיתִי לָךְ שֶׁאַתְּ שׁוֹכֶנֶת לְיָדִי. וְאַתְּ צוֹבַעַת אֶת הַקֶּשֶׁר...

כִּבִּיתִי אֶת כֹּל עֲרוּצֵי הַחֲדָשׁוֹת הֵם לֹא בְּנוּיִים לְפַזֵּר נֶחָמָה. גִּלִּיתִי פִּתְאוֹם אֵיךְ הַזְּמַן שֶׁלִּי יָכֹול...